מבוא לאנימציה

מאז ומתמיד ניסה האדם להנציח תנועה באמנות. אמנם ג'ון פאריס מוכר כאבי האנימציה המודרנית, אך למעשה ישנן עדויות לניסיונות ליצירת תנועה בדמויות, עוד מציורי המערות בתקופת האבן.

אז מתי הכול התחיל? התקופה הפרה-היסטורית ועד 1600

מממצאים ארכיאולוגים מלפני הספירה מעידים כי מאז שהתפתחה יכולת הציור אצל האדם, הוא השתמש בכישוריו לתעד ולתאר את מחשבותיו על ידי ציור, בצורה הכי ריאלסטית שהצליח.

אחת הדוגמאות הראשונות לתיאור תנועה בציור, נמצאה על גבי קערה באירן מתקופת הברונזה. קצת קשה להבחין אבל מצוירות עליה עיזים מזנקות. (שחר-אי סוחטה, איראן) 3000 לפני הספירה.

דוגמה נוספת  מתקופה מאוחרת יותר, מתייחסת לרישומי האדם הוויטרוּבי  של לאונרדו דה וינצ'י. הרישום, שנקרא גם "קאנון היחסים", צויר בשנת 1490 ונחשב לאחת יצירות  האמנות המוכרות והחשובות של הרנסנס. הזוויות הרבות בו מרמזות על תנועה.

אנימציה לפני עידן הקולנוע: 1600-1877

בעקבות המהפכה התעשייתית באירופה וצפון אמריקה במאות ה -18 וה-19, ועוד לפני עידן הסרטים, נעשו כמה שימושים במכונות שפותחו באותה תקופה כדי להזיז תמונות.

רצף התמונות נועד ליצור את אשליית התנועה. ב-1603 נעשה שימוש ראשוני באנימציה מוקרנת בפנס הקסם שעקרון פעולתו זהה לעקרון הפעולה של מקרן שקופיות.

כמו כן, הגרסאות הראשונות של מקרני הקולנוע כמו למשל הזואטרופ, הזואופרקסיסקופ  וההפרקסינוסקופ היו מבוססים עקרונותיו  של  פנס הקסם.

ב- 1831 הפנאקיסטוסקופ שמקור השם ביוונית-"להונות את הצופה", הומצא ע"י ג'וזף פלטו הבלגי. הוא כלל דיסקים מסתובבים המשתקפים במראות, דבר שגרם לתמונות להראות כאילו הן זזות.

ב- 1834  הומצא הזואופרקסיסקופ  ע"י ג'ורג' הורנר. הוא הורכב בבסיסו משני המכשירים שקדמו לו; פנס הקסם שולב עם מנגנון של שני דיסקים שנעו בכיוונים מנוגדים. עם סיבוב של הגליל התקבלה בעין אשלייה של תנועה.

ב-1868 יצא הספר הראשון שהכיל סידרת תמונות "רצות" אשר בזמן דפדוף מהיר יצרו תנועה.

ב-1889 תרם תומס אדיסון (ממציאה של נורת החשמל) את אחת התרומות המשמעותיות ביותר להתפתחות האינמציה. מכשיר הקינטוסקופ, איפשר הרצת סרטי צילום באורך של 30 מטרים במהירות, דרך מקור אור ומסך. כך הוקרן הסרט הראשון ששילב תנועה ונמשך 13 שניות.

התקופה השקטה: 1900-1930

ראשית המאה ה -20 מציינת את תחילתן של הצגות תיאטרון של קריקטורות, במיוחד בארצות הברית ובצרפת. שזה למעשה גרסה ראשונית לקולנוע כמו שאנחנו מכירים אותו היום.

ב- 1906   הראשון שעשה שימוש בטכניקה הקלאסית של יצירת האנימציה, "הקפאת התנועה", היה סטיוארט בלקטון  בסרט "מבטים משעשעים של פנים מצחיקות". הוא צילם דמות מצויירת על דף קרטון במצבים שונים,  מחק אותה וצייר מחדש, וחוזר חלילה. סדרת המצבים, בה הדמות הוזזה מעט בכל צילום יצרה אשליית התנועה.

ב 1914  הופק סרט האנימציה הראשון ע"י וִינְסוֹר מֵקְ'קֵי . הסרט הקצרצר שנקרא "גרטי הדינוזאור", מתאר את עלילותיו של גור דינוזאור באופן מוחשי ומלא חיים שהקהל הצליח לאהוב  להזדהות איתו.

ב-1920 יצר המפיק אוטו מסמר את כוכב האנימציה הראשון- פליקס החתול. הדמות של פליקס הייתה דמות פשוטה לציור ורוב הדגש הושם על הבעות הפנים שלו. פליקס הפך עד מהרה לדמות נערצת ואהובה מאד.

ב-1928 הופק הסרט הקצר "ספינת הקיטור וילי". סרט זה הציג לראשונה את דמויותיהם של מיקי ומיני מאוס, והוא נחשב לסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא.

הסרט הופק ע"י וולט דיסני, שהצליח להתאים באופן מופלא בין התנועה לקולות, דבר שהפך את הדמויות וההתרחשויות למציאותיות.

בין השנים 1930-1950, הנחשבות כ"תור הזהב" של האנימציה, הקריקטורות התיאטרליות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות המערבית. השנים הללו מוגדרות על ידי עלייתם של וולט דיסני (מיקי מאוס, דונלד דאק), אולפני פולישר (בטי בופ, פופאי), האחים וורנר (באגס באני, האפרוח טוויטי ודאפי דאק) ואולפני MGM עם טום וג'רי.

הסרט העלילתי הראשון שהופק  באנימציית cel על ידי דיסני ב 1937 וכל הדמויות שמופיעות בו צוירו ביד,  היה לא אחר מ"שלגיה ושבעת הגמדים". אחריו הגיעו "פינוקיו" ב-1940, "דמבו הפיל המעופף" ב1941- ו"במבי" ב-1942.

בתקופה זו פותחה גם  טכניקת ה"רוטוסקופ" ע" אולפני פולישר. בטכניקה זו  צוירו  דמויות אנימציה על פי קטעים מסרטים עם דמויות אנושיות אמיתיות. לא היה קונצנזוס לגבי הטכניקה מאחר שרבים סברו שזה לא מקורי לקחת דמויות אמיתיות ולהעתיק אותן. אחרים חשבו  לעומת זאת, שזה הופך את האנימציה למציאותית יותר. בגרמניה לעומת זאת במקום לצייר את הדמויות צילמו את הצלליות של הדמויות האנושיות והפכו אותן לסרט בפני עצמו.

טכניקה נוספת שפותחה בשנים אלה בצרפת הייתה "מסך הסיכות", לוח הסיכות שאנו מכירים ובו מאות חורים וסיכות. ניתן לשחק עם הסיכות (להעלות ולהוריד אותן) וליצור דמויות ותמונות.

גם במזרח אירופה האנימציה תפסה תאוצה בשנים אלה. שם היה מקובל יותר ליצור סרטים תוך שימוש בבובות פרווה, או פלסטלינה והזזתן.

בין השנים 1960-1980 הטלוויזיה הפכה לאמצעי בידור פופולרי ומקובל בבתי משפחות בארצות הברית. האולפנים יצרו סרטים מצוירים רבים תוך שימוש בסגנון ה"אנימציה מוגבלת", כאשר באמצע שנות השמונים קריקטורות ואנימציות כבר היו בכל מקום.

ב-1960 מפיקה האנה-ברברה את "משפחת קדמוני", סדרת אנימציה בת 166 פרקים שהייתה סדרת האנימציה הראשונה ששודרה בפריים טיים, ונחשבת לאחת מסדרות הסיטקום המוצלחות ביותר שנעשו עד היום.

סדרה נוספת שזכתה להכרה רבה בשנים אלה , והופקה גם כן ע"י האנה-ברברה הייתה "יוגי הדוב", הסדרה בת ה35 פרקים הייתה הראשונה  ששודרה בטלוויזיה הארצית.

ב-1964 יצא  בפעם הראשונה סרט אנימציה שהיה מיועד למבוגרים בלבד, פריץ החתול.

1980–Today התקופה המודרנית

CGI (תמונות שנוצרו על ידי מחשב) חוללו מהפכה באנימציה. ההבדל העיקרי בהנפשת CGI בהשוואה לאנימציה המסורתית הוא שציור מוחלף בתלת מימד, כמעט כמו גרסה וירטואלית של עצירת תנועה. צורה של אנימציה שמשלבת בין השניים ומשתמשת ברישום מחשב דו מימדי יכולה להיות מונפשת  בעזרת מחשב.

ב-1984 נעשה שימוש ראשון בעקרונות אנימציה קלאסיים במחשב, בסרט "הרפתקאות אנדרה ווולי בי", והם עזרו להזיז  את הדמויות באופן חלק וטבעי יותר.

הסרט הופק במסגרת פרויקט גרפיקת המחשב של חברת לוקסאפילמס, שהפך מאוחר יותר לחברת פיקסאר.

בזמן שאולפני דיסני המשיכו להפיק סרטים באנימציה cel   (האחרון היה פו הדוב ב2011) המשיכו חברת פיקסאר להפיק סרטים בתלת מימד אשר צברו אהדה רבה.

ב-1987 הופק  ע"י מאט גריינינג, הסידרה המצויירת הארוכה ביותר בתולדות ארצות הברית "משפחת סימפסון".

ב- 1995 יצא הסרט של חברת וולט דיסני,  "צעצוע של סיפור", והוא הציג בפעם הראשונה  אנימציה ממוחשבת באורך מלא.

ב-2014  יצא סרטו הראשון של דיסני," 6 גיבורים", שמבוסס על  דמויות קומיקס של מארוול גם הוא בהנפשה ממוחשבת.

ב-2019 יצאו המון חידושים לסרטים המקוריים כגון:  חידוש לדמבו הפיל המעופף, למלך האריות, אלאדין  המשלבים אפקטים מיוחדים שלא היו קיימים בסרטים המקוריים והקלאסים.

לנו שמור מקום מיוחד לקלאסיקות  הראשונות, אבל אולי קשה להתחרות בנוסטלגיה, וסרט שאתה צופה בו בפעם הראשונה נכנס יותר חזק ללב.

כמובן שגם החידושים האחרונים מדהימים ושווים צפייה?  מחכים לשנת 2020 בקוצר רוח..

וכמובן שאם אתם צריכים סרטון אנימציה לכל מטרה. אתם יודעים איפה למצוא אותנו.

Ofer Gazit

עופר גזית מנהל סטודיו פיל אנימציה מאז שנת 2006 וחלק מצוות הקריאטיב של הסטודיו.
לפני שהצטרף לאחיו, שרון גזית, מייסד הסטודיו ומנהלו המקצועי, עופר היה מייסד ושותף במשרד עורכי הדין 'גזית, בן אברהם'. בין לקוחותיו היתה גם פיל אנימציה בע"מ. בנוסף, עופר מביא את היצירתיות שלו גם למטבח. עופר בוגר לימודי בישול מקצועיים ועבד מספר שנים כשף פרטי.